פסק-דין בתיק ע"פ 40704/07

1.         ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כבוד השופט א' טננבוים) מיום 6.112007, בתיק ת"ד 2565/05.

2.         לפי כתבי האישום, נהג המערער, ביום 10.9.06 בסמוך לשעה 13:30, ברכב נוסעים פרטי ברחוב עליאש בירושלים. בהגיעו לחניון ברחוב האמור, הפנה את רכבו שמאלה כדי להיכנס לחניון, ותוך ביצוע הפניה פגע באופנוע ובנהג טירי גלעד (להלן - המתלונן), בכיוון הנגדי לכיוון נסיעת המערער. כתוצאה מן התאונה נחבל המתלונן.

            המערער הואשם בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, פניה שלא בבטחה ואי קיום חובה של עובר-דרך, בניגוד לתקנות 21(ג), 41 ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 - כסדרן.

3.         המערער כפר במיוחס לו בכתב האישום ובית המשפט קמא שמע את עדותו של רס"ר יוספי ואת עדות המערער, וכן את עדותו של בעל האופנוע, והחליט להרשיע את המערער. בית המשפט קמא גזר על המערער קנס - 1,000 ש"ח, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של חודש ופסילה על תנאי לחודשיים, במשך שנתיים.

4.         הערעור מכוון נגד הכרעת הדין וגזר הדין.

5.         בית המשפט קמא קבע בהכרעת הדין, כי המערער ביקש לפנות שמאלה כדי להיכנס לחניון, וכי אין יכולה להיות מחלוקת, כי זכות הקדימה בדרך נתונה לרכב הבא ממולו של מי שמבקש לפנות שמאלה. ועוד זאת, בשלב מסוים, הרכב שהיה מול רכבו של המערער, בכיוון הנסיעה הנגדי, נעצר וסימן למערער לפנות שמאלה. המערער אכן הפנה את רכבו שמאלה, אך אז התנגש בו האופנוע שבא ממול, בכיוון הנסיעה הנגדי לכיוון נסיעתו של המערער. בעניין זה קיבל בית המשפט קמא את גרסת המערער.

6.         בית המשפט קמא העמיד את ההכרעה על "שאלה משפטית" : מה הדין כאשר רכב, בטור כלי רכב, נעצר כדי לאפשר לרכב הבא ממול ונוהגו מבקש לפנות שמאלה - " מדין חסידות" ולא על פי חובה שבדין, אך רכב אחר הנוסע אחריו או במקביל לו אינו נעצר, ואירעה התנגשות. על כך משיב בית המשפט קמא, כי הפסיקה ברורה וחד-משמעית, לאמור: שאם מותר לרכב הבא ממול להמשיך בנסיעה ישר, הרי שמלוא האחריות מוטלת על מי שמבקש לפנות שמאלה, אפילו נוהג הרכב הראשון בטור שממול מאותת או מסמן שהוא "רשאי" לפנות שמאלה. זאת, אם ראה או היה עליו לראות כי "מידת החסידות" הזאת אינה מקובלת על נוהג רכב אחר והוא ממשיך בדרכו "ויהי מה". וגם זאת, תרומת הרשלנות של נוהג הרכב שבא ממול, ונוסע אחרי או במקביל לרכב שנעצר כדי לאפשר למערער לפנות שמאלה - אינה מועילה למערער.

            בית המשפט קמא עוד קבע, כי מן התמונות שצילם בוחן-התנועה (בעיקר תמונות 7, 8 ו-9) עולה, כי הדרך בכיוון הנסיעה הנגדי לנסיעת המערער מאפשרת, הגם שלא ברווחה, מעבר לשני כלי רכב, והיה על המערער לצפות שמולו יהיה רכב או למצער רכב דו-גלגלי וייסעו שניים, זה בצד זה. משלא צפה המערער מצב זה, הרי שהתרשל. בית המשפט אף קיבל את חוות הדעת הכלולה בדו"ח הבוחן, לעניין זה, וכאמור הרשיע את המערער.

הערעור

7.         המערער טוען, כי בית המשפט קמא לא שמע את עדות המתלונן, אלא התבסס על עדות המערער ועל מסקנות בוחן התנועה.

8.         גרסת המערער, בקצירת האומר, היא, שהכיוון הנגדי לכיוון נסיעתו הוא חד-סטרי, ומשביקש לפנות שמאלה, כדי להיכנס לחניון, עצר הרכב שמולו כדי לאפשר לו לבצע את הפנייה. בעוד הרכב שמולו נעצר, הגיח נוהג האופנוע ופגע ברכב של המערער. לפיכך, כך לטענת המערער, חוסר הזהירות, כולו, מוטל על שכם נוהג הקטנוע. לא נמצאו סימני בלימה של הקטנוע.

            המערער סבור שהיה על בית המשפט קמא לפסול את חוות דעתו של הבוחן, בשל ליקויים שנפלו בבדיקתו ובחוות דעתו, בין השאר, משום שלא התייחס למהירויות, לא חקר את עד הראיה שנתן זכות קדימה למערער, ביצע את הבדיקה בשעת בוקר מוקדמת שאינה מתאימה לשעה שבה אירעה התאונה וגם לא התייחס לנתונים רלוונטיים, שהיה עליו להתייחס אליהם. וגם זאת, רוכב הקטנוע לא נחקר, ומי שנחקר והעיד היה זה בעל הקטנוע, שלא ראה את התאונה ואינו יכול להעיד על נסיבותיה.

9.         ועוד זאת, מי שהגיש את התלונה למשטרה, היה זה המערער ולא המתלונן, שלא נחקר, כאמור, ולא הובא להעיד.

פסילה מינהלית

10.       המערער נפסל פסילה מינהלית מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, לאחר שטען את טענותיו בפני הרשות המינהלית.

11.       על החלטה זו ערר המערער ובית המשפט קמא (כבוד השופט י' ריבלין), הורה על החזרת הרישיון למערער.

דיון

12.       השאלה היחידה שצריכה הכרעה, בענייננו, היא: האם נוהג רכב המבקש לפנות שמאלה, לאחר שניתנה לו אפשרות לבצע את הפניה או להשלימה על ידי רכב הבא ממול, בעוד רכב אחר מולו מגיח ומתנגש בו תוך כדי ביצוע הפניה בצומת - ייאשם ויורשע בעבירה של אי-זהירות, בנסיבות אלה.

13.       המערער טוען, כי משנעצר הרכב מולו והוא החל לבצע את הפנייה בעודו בצומת, הגיח נוהג הקטנוע, תוך עקיפת טור כלי הרכב שנעצר אחר עצירת "הרכב הראשון" שבטור בכיוון הנסיעה שמולו.

14.       גרסת המערער בעניין זה לא נסתרה, ועולה בבירור מחומר הראיות, שנוהג הקטנוע לא נחקר ולא הובא לעדות. גם עד הראיה שעצר את רכבו כד לאפשר למערער לבצע את הפניה - לא נחקר אף הוא ולא הובא לעדות.

            בעניין זה עדיפה גרסת המערער מגרסת המשיבה בבית המשט קמא.